→ לכל הפוסטים

ניוזלטר שבוע 1 | יוצאים למסע

מכונת הזמן המשפחתית: למה ליד האחים שלנו אנחנו שוב ילדים?

שלום לחברים של האחיות פת,

בשבוע שעבר, לכבוד יום המשפחה, דיברנו על כך שיחסי אחים בבגרות הם לא גזירת גורל אלא מערכת שאפשר לעדכן ולשנות.

היום, אחרי 28 שבועות של ניוזלטרים פתוחים, החלטנו לצאת רשמית למסע מובנה של שלושה חודשים אל תוך הקשר הארוך ביותר בחיינו.

בשל תקלה טכנית המייל הזה לא נשלח בשישי הקודם (תמיד אפשר להאשים את המלחמה…) אז מחר תקבלו כבר את המייל השני, בינתיים נתחיל במסע :)

למה דווקא עכשיו?

כי מתוך התגובות שלכם הבנו שכדי לייצר שינוי אמיתי בקשר מורכב כל כך, לא מספיק לקבל השראה פעם בשבוע, צריך תהליך סדור שעובר שלב אחר שלב.

נדבר בצורה מסודרת על הנושאים שכולם מכירים אבל לא תמיד מעזים להציף:

הילדים שלנו, כסף, קנאה, טיפול בהורים מתבגרים, איך מציבים גבולות מבלי להיעלם ועוד.

זה לא מסע נוסטלגי אל הילדות. זה מסע אל הבגרות שלנו.

והוא מתחיל בשאלה: למה דווקא ליד האחים שלנו אנחנו כל כך מהר חוזרים אחורה?

“בחוץ אני פותרת משברים, ליד אחי אני שוב בת עשר”

הרבה אנשים מתארים בפנינו את הפער הזה בדיוק.

אנחנו אנשים מבוגרים, מנהלים משקי בית, קריירות ומערכות יחסים מורכבות,

אבל מספיקה אינטראקציה אחת קטנה עם האחים כדי לשאוב אותנו לאחור.

למשל:

“חברות תמיד מתייעצות איתי ואני נחשבת לזאת שפותרת משברים. אבל כשאח שלי הגדול מסביר לי משהו, אני מיד נכנסת למגננה ומרגישה כמו הילדה בת ה-10 שחושבים שהיא לא מבינה כלום.”

או:

“אני מנהלת את החיים שלי בעצמאות מוחלטת כבר שנים, אבל ברגע שאנחנו צריכים לקבל יחד החלטה שקשורה להורים שלנו פתאום מתייחסים אליי כאילו אני שוב האחות הקטנה שהדעות שלה לא נחשבות.”

למה זה קורה לנו?

יש כל מיני הסברים, והמשמעותי ביניהם הוא מתחום המדע של הזיכרון.

מחקרים מראים שכשאנחנו פוגשים דמויות משמעותיות מהילדות, המוח שלנו מפעיל דפוסים מוקדמים במהירות שיא, הרבה לפני שהחשיבה הרציונלית והבוגרת מספיקה להתערב.

האחות שמעבירה עלינו ביקורת היום, עשויה לעורר מיד תחושה ישנה וצורבת של תחרות מול ההורים.

האח שמקטין או מתעלם, עלול להציף חוויית שקיפות מוקדמת.

בלי לשים לב, אנחנו מגיבים להווה דרך המשקפיים של העבר.

המערכת שואפת לאיזון (גם אם הוא עקום)

כדי להבין למה קשה כל כך להשתחרר מהמשקפיים האלו, צריך להסתכל על המשפחה כעל מערכת. על פי תיאוריית המערכות המשפחתיות, משפחה היא גוף ששואף תמיד ליציבות.

כדי לתפקד ביעילות, המערכת הזו ״חילקה״ לנו תפקידים כשהיינו קטנים: האחראית, המורד, המפייסת.

הבעיה היא שהמערכת כל כך רגילה לדינמיקה הזו, שכאשר אנחנו נפגשים כבוגרים,

יש מעין “כוח כבידה” סמוי שמושך אותנו חזרה לאותם תפקידים ישנים,

גם אם הם כבר לא משרתים אותנו, למשל:

האחות שתמיד “בסדר” ממשיכה להרגיש שהיא חייבת להחזיק את כולם על הכתפיים.

האח שפעם הרגיש מקופח ממשיך לחפש צדק בכל אינטראקציה.

האחות שזכתה ליותר תשומת לב נושאת איתה אשמה שקטה, או צורך מתמיד לרצות.

התפקידים האלו ממשיכים לנהל אותנו על אוטומט, גם כשחוקי המשחק כבר מזמן השתנו.

צידה לדרך: תרגיל פתיחה למסע

הבשורה הטובה היא שברגע שאנחנו מזהים את כוח הכבידה הזה, אנחנו יכולים להתחיל להשתחרר ממנו.

אי אפשר לשנות דפוס אוטומטי בלי לשים לב מתי הוא קורה.

לכן, המשימה שלנו לשבוע הקרוב היא לאסוף נתונים מהשטח.

בפעם הבאה שאתם מדברים עם האחים שלכם (פנים מול פנים, בטלפון, או אפילו בוואטסאפ), שימו לב למה שקורה לכם:

האם התגובה שלי עכשיו מגיעה מהאדם הבוגר שאני היום, או מהילד/ה שהייתי?

מה בדיוק לחץ לי על הכפתור? (טון דיבור מסוים? משפט ספציפי? תחושה שמבטלים אותי?)

בלי להאשים אותם, ובלי לכעוס על עצמכם. פשוט שימו אצבע על הרגע הזה.

המטרה היא לזהות מתי הופעלה מכונת הזמן.

ומה מחכה לנו בהמשך?

בשבוע הבא נצלול צעד נוסף פנימה, ונבדוק כיצד היחסים שלנו עם האחים מחלחלים אל תוך ההורות שלנו, ומשפיעים על האופן שבו אנחנו מגדלים את הילדים שלנו.

מעטפת שלמה למסע שלכם

כדי לתמוך בתהליך שנעבור כאן, נלווה את המסע בעזרים נוספים: לאורך הרבעון נשתף פרקים רלוונטיים מהפודקאסט שלנו, נפתח הרשמה לקורס דיגיטלי למי שירצה להעמיק, נקיים הרצאה פתוחה, ועוד הפתעות שיעזרו לנו לעשות עבודה אמיתית.

מכירים עוד אנשים שהמסע הזה בול בשבילם?

זו בדיוק ההזדמנות לחשוב על חברים, קולגות או אפילו בני זוג שהנושא הזה פוגש אותם.

נשמח מאוד שתשתפו איתם את המייל הזה (אפשר פשוט להעביר להם אותו),

ותזמינו אותם להירשם ולהצטרף אלינו לקבוצה ממש עכשיו,

כדי שיוכלו להתחיל איתנו את המסע מהצעד הראשון.

זהו מסע.

אין בו קסמים או פתרונות בזק, אבל יש בו פוטנציאל אדיר לשחרור ורווחה אמיתית.

ואנחנו עושים אותו יחד.

בתקווה לימים שקטים ורגועים בכל החזיתות,

האחיות פת 💛

רוצים לקבל את הניוזלטר הבא למייל?

אנחנו כותבות רק כשיש לנו משהו ששווה לשלוח. אפשר להיפרד בכל רגע.

להרשמה לניוזלטר