כל הפוסטים

אחרי חודש שלם של ארוחות, אירוח ומפגשים משפחתיים, מותר לשאול בכנות: איך היה לנו בכל הביחד הזה? הניוזלטר הזה נכתב על הרגע שאחרי, כשהעוגן של המשפחתיות יכול להיות גם מקור שייכות וגם נטל כבד. לפעמים אנחנו מגיעים למפגש עם תסריט שאף אחד אחר לא קיבל, ואז נפגעים כשהמציאות מתנהגת אחרת. הכלי שאנחנו מציעות: להפריד בין מה שהאדם שמולנו עשה, מה שהבנו מזה, ומה שבאמת היינו צריכים באותו רגע. ולצד זה, להחזיר לעצמנו את הבחירה מה לבקש ואיך להגיב, במקום לנסות לשלוט ברצונות של כולם. שם יכולה להתחיל

הקשר בין אחים ואחיות הוא אחד הקשרים הכי ארוכים, הכי עמוקים, ולעיתים גם הכי מורכבים שיש לנו בחיים. אנחנו, שלוש אחיות, בחרנו לדבר בקול רם על מה שבדרך כלל שותקים לגביו – הקשרים בין אחים ואחיות בוגרים. זה נושא שצריך לדבר עליו כמו שמדברים סביב שולחן שישי או בהודעת וואטסאפ אכפתית. אז איך באמת אפשר להתחבר מחדש לאחיך? איך אפשר לשבור את השתיקה, להוריד את המתח, ולבנות קשר משמעותי, מלא חמלה וכנות? במאמר הזה נצלול לעומק, נשתף כלים מעשיים, ונזמין אותך להסתכל פנימה – בלי לחץ, עם הרבה חמלה,

סכסוכים בין אחים ואחיות הם חלק בלתי נמנע מהקשר המשפחתי שלנו. אנחנו, שלוש אחיות, בחרנו לדבר בקול רם על מה שבדרך כלל שותקים לגביו – הקשרים בין אחים ואחיות בוגרים. זה נושא שכולנו מכירות מקרוב, עם כל המורכבות, הכאב, האמביוולנטיות והאהבה שמלווים אותו. אנחנו פונות אליכם בגובה העיניים, עם שפה אישית, כנה וישירה, אבל גם עם רגישות ודיוק. הקשר בין אחים הוא אחד הקשרים הארוכים והעמוקים ביותר בחיים שלנו, והוא יכול להיות גם מקור לתמיכה גדולה וגם למתח וסכסוכים. במאמר הזה ננסה להציע כלים מעשי

אנחנו שלוש אחיות, שבחרו לדבר בקול רם על מה שבדרך כלל שותקים לגביו – הקשרים בין אחים ואחיות בוגרים. זה נושא שקרוב לליבנו, כי אנחנו יודעות כמה הקשר הזה יכול להיות מורכב, מלא רגשות, אבל גם מלא פוטנציאל. אנחנו פונות אליכם בגובה העיניים, עם שפה אישית, כנה וישירה, אבל גם עם רגישות ודיוק. הקול שלנו נעים, שומר על קצב פשוט וזורם, ונמנע משפה גבוהה או פורמלית מדי – כי זה נושא שצריך לדבר עליו כמו שמדברים סביב שולחן שישי או בהודעת וואטסאפ אכפתית. במאמר הזה ננסה לפרק את הנושא של ניהול רגשו

מי קיבל יותר, מי קיבל פחות, והאם "אותו הדבר" הוא באמת הוגן? בניוזלטר השמיני, האחרון בסדרת הפילים, אנחנו מפרקות את המרדף אחרי השוויון. הניסיון למדוד הכול בדיוק שווה, בזמן, בכסף ובתשומת לב, לא רק שאינו אפשרי אלא לעיתים גם לא הוגן, כי הוא מוחק את ההבדלים האמיתיים בין בני אדם: גיל, בריאות, תקופה בחיים וצורך רגשי. מחקרים מראים שלא ההבדל עצמו פוגע בקשר, אלא האופן שבו הוא מתפרש. המעבר משוויון להוגנות מזמין אותנו לשאול לא "האם זה שווה", אלא האם יש כאן הקשבה אמיתית לצורך של כל אחד מאי

מתי העצה של אחותי היא עזרה, ומתי היא התערבות? בניוזלטר השביעי אנחנו פוגשות את הפיל החמקמק של הגבולות, שמגיע כמעט תמיד מחופש לאכפתיות טהורה, מתוך "אני רק רוצה לעזור". בין מבוגרים הגבול הוא לא "עליך" אלא "עליי": הצהרה על הצרכים שלי ועל התנאים שבהם אפשר להישאר קרובים וטובים. בלי גבול, האכפתיות הופכת לחנק, ואנחנו צוברים טינה שהיא זו שיוצרת את הריחוק האמיתי. הסוד הוא לעבור משיח מאשים או נמנע לשיח משתף, ולזכור שגבול הוא לא ריחוק אלא המרחק שבו אני יכולה לאהוב אותך ואותי בו זמנית.

הטיפול בהורים מזדקנים נוגע בשכבות העמוקות ביותר: אחריות, תלות, פחד ואהבה שמשנה צורה. אנחנו מבינות למה דווקא כאן הקשרים בין אחים מתפוצצים: כשההורה נחלש, כל אח מגיב מתוך הפצע הפרטי שלו, אחד נשאב לטיפול טוטאלי והשני נסוג כי אינו מסוגל לשאת את המראה. השבר נוצר לא מול ההורה, אלא בינינו. המעבר משיפוט לחמלה הוא לא רק רוחני אלא גם פרקטי: ברגע שהקושי של האח מקבל מילים, "אני פשוט לא מסוגל", אפשר להפסיק לריב ולחשוב יחד על פתרונות. כי אם נראה באחים שלנו שותפים ולא יריבים, הפיל הכבד הזה י

כסף הוא אחד הפילים הנפיצים ביותר בין אחים, אבל הוא כמעט אף פעם לא הסיפור עצמו. הוא הדרך לבטא צרכים עמוקים יותר: הכרה, שייכות, ערך וביטחון בקשר. בניוזלטר החמישי, בשיתוף עו"ד אסנת עין-דור חצב, פסיכולוגית ומגשרת, אנחנו בודקות מה באמת מסתתר מתחת לוויכוח על מספרים, מי קיבל יותר ומי נראה יותר, ולמה גם הזוגיות הופכת למראה שבה אותו סיפור ישן ממשיך להתנגן. ומציעות מעבר שמגיע מעולם הגישור: במקום שיח של עמדות, מי צודק ומי קיבל, לעבור לשיח של צרכים, מה באמת היה חסר לי שם ומה הייתי צריך כ

מאיפה בכלל למדנו איך להיות אחים? השבוע אנחנו מסתכלות על הירושה הרגשית שעברה אלינו בשתיקות, במבטים ובאווירה של הבית שגדלנו בו. ספגנו מסרים סמויים על השאלה האם אחים זה מקום בטוח, או דבר מסוכן שאפשר לאבד בו את המקום. אבל ירושה אפשר לבחור מחדש. גם כשרק צד אחד מתאמץ, משפחה היא מערכת שלמה, וכשאחד מכם משנה את התגובה הקבועה שלו, כל המערכת נאלצת להגיב אחרת. התרגיל לסיום החודש הוא לכתוב לעצמנו מכתב התפטרות מהתפקיד הישן, לא כדי לעזוב את המשפחה, אלא כדי לפנות מקום לקשר בוגר ואמיתי יותר.

כשאבישג טסה עם אחותה הצעירה לטיול, היא גילתה אדם אחר לגמרי ממה שהכירה: מנהיגה, אחראית ומרתקת. בניוזלטר השלישי אנחנו הופכות את המראה ומדברות על הסיפור הישן שאנחנו ממשיכים לספר על האחים שלנו. בגלל הטיית אישור, המוח מחפש רק הוכחות לגרסה שכבר יש לו, ומסנן החוצה כל פעם שהם הפתיעו לטובה. אבל כאן מסתתר קסם: אפשר לשנות את הקשר בלי שהם יעשו שום מאמץ, רק בתוך הראש שלנו. התרגיל לשבוע הוא להוציא את הקשר מההקשר, ולפגוש אותם מחוץ לזירה המשפחתית הרגילה, בלי ההורים, בלי הילדים, שם אפשר סוף ס

יש קול קטן שאומר לנו "תכף יגלו שאני בעצם לא מבינה כלום", ולפעמים הוא הקול של אח או אחות מהילדות. הפעם אנחנו צוללות אל תוך תחושת הערך העצמי, ומגלות למה דווקא לאחים שלנו אנחנו מאמינים בלי שום הגנה. המחקר מראה שאחים הם המראה הראשונה והעוצמתית ביותר שלנו, ושהמילים שלהם מקודדות עמוק הרבה יותר מכל נזיפה של מורה. אבל אפשר לעדכן את התוכנה: לזהות את הסיפור הישן שאימצנו על עצמנו, ולמצוא הוכחה אחת חותכת לכך שהוא כבר לא נכון. ההכרה בפער הזה היא תחילתו של שחרור, גם עבורנו וגם עבור הילדים

אנחנו אנשים בוגרים לגמרי, אבל מספיקה אינטראקציה אחת עם אח או אחות, לפעמים אפילו הודעת ווטסאפ, כדי לזרוק אותנו חזרה לגיל עשר. למה זה קורה דווקא מול המשפחה שגדלנו בה? בניוזלטר הראשון במסע אנחנו פוגשות את מכונת הזמן המשפחתית: איך המוח מפעיל דפוסים ישנים לפני שהחשיבה הבוגרת מספיקה להתערב, ואיך המערכת המשפחתית מושכת אותנו בכוח כבידה סמוי אל התפקידים שקיבלנו בילדות, ומתחילות בצעד הראשון של השחרור: פשוט לזהות מתי מכונת הזמן הופעלה, בלי להאשים את עצמנו ובלי לכעוס, רק לשים אצבע על הרג

בכל משפחה אנחנו גדלים בתוך "מיקומים" שונים: בכור או בכורה, אמצעיים, צעירים או יחידים. זה אולי נשמע טכני, אבל מי שנולד ראשון יודע שזה הרבה מעבר לתזמון ביולוגי. מיקום הילודה משפיע על דינמיקת המשפחה, על התפקידים שכל אחד תופס ועל האופן שבו מתפתחת האישיות. בסוף המאה העשרים, סדר הילודה הפך לנושא מחקר לוהט. הספר Born to Rebel של פרנק סאלווי הציג תיאוריה לפיה למיקום שלנו במשפחה יש השפעה ישירה על האישיות שלנו. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים שההשפעה הזו קטנה מאוד כשבוחנים את כלל האוכלוס

ריבים בין אחים הם חלק בלתי נמנע מחוויית המשפחה, אך לעיתים הם נושאים עמוקים יותר מהקונפליקטים היומיומיים. כשמדע פוגש משפחה, מתגלה עולם שלם של כוחות ביולוגיים, רגשות מורכבים ותפקידים עדינים של בני זוג שיכולים להשפיע על האיזון המשפחתי. בפודקאסט האחרון שלנו אירחנו את ד"ר ליאת יקיר, גנטיקאית וחוקרת מוח, ששיתפה תובנות מרתקות על הקשרים בין אחים, לצד סיפור אישי מרגש שהאיר את הנושא באור שונה. הכוחות האבולוציוניים שמעצבים את הקשרים בין אחים הקשר בין אחים אינו רק עניין של חיבה או תחרות.

כשאח אחד מצליח יותר מהשני, זה טבעי להרגיש רגשות מורכבים. לפעמים זה קנאה, לפעמים תחושת חוסר צדק או אפילו אשמה. הסיפור של אח שעובד במשרד המשפטים ואחיו שעשה אקזיט ענק בהייטק ממחיש את המורכבות הזו. מבחוץ הוא אומר "לי יש שליחות", אבל בפנים נשארות ההשוואות: מי מארח, מי יכול להרשות לעצמו, מי נחשב "מצליח". הפערים בין אחים הם חלק מהמציאות המשפחתית, והם יכולים להיות קרקע לפתח שיח כנה ומעמיק. בואו נבין איך להתמודד עם הפערים האלה, למה זה בסדר להרגיש רגשות כאלה, ואיך להפוך אותם להזדמנות ל

ריבים בין אחים הם חלק בלתי נמנע מהקשר המשפחתי, אך לעיתים הם יוצרים מרחק וכאב במקום חיבור. איך אפשר להפוך את הריב להזדמנות לחיזוק הקשר ולא למקור למתחים? במאמר הזה נבחן איך לנהל ריבים בצורה נכונה, כך שהם יובילו להבנה טובה יותר ולקרבה אמיתית. למה ריבים בין אחים כל כך מורכבים? ריב בין אחים הוא כמעט אף פעם לא רק על מה שקורה ברגע. הוא טומן בתוכו זיכרונות ישנים, תחרות, אכזבות והשוואות מהילדות. למשל, שאלה פשוטה כמו "למה לא הזמנת אותי?" יכולה להתפתח לקרב רגשי עמוק שמבוסס על תחושות ישנ

הקשר בין אחים ואחיות הוא אחד הקשרים הארוכים והמשמעותיים ביותר בחיים שלנו. הוא כולל רגעים של שמחה, תמיכה, אך גם אתגרים לא פשוטים. אחד הנושאים החשובים ביותר שמשפיעים על איכות הקשר הזה הוא היכולת להגדיר גבולות בריאים . בלי גבולות, הקשר עלול להפוך למקור של שחיקה, תסכול ואפילו ניכור. במאמר הזה נבחן מה זה גבול בקשר בין אחים, למה הוא כל כך חשוב, איך הוא מתבטא בחיים האמיתיים, ונציע דרכים פרקטיות לשמור על קשרים טובים מבלי לוותר על עצמנו. מה זה גבול בקשר בין אחים? גבול הוא לא חומה שמפר

הקשר בין אחים הוא אחד הקשרים הכי ארוכים והכי משמעותיים שיש לנו בחיים. הוא יכול להיות מקור לתמיכה, אהבה, אבל גם למתח, ריחוק וכאב. לכן,...