האחיות פת
המרכז לחיזוק ושיפור יחסי אחים בבגרות
מסע משותף:
מחשבה אחרת על הקשר עם האחים והאחיות שלנו
השבוע עלה בפודקאסט פרק עם נורית אלדר, מומחית לתקשור ולתודעה.
השיחה איתה פתחה אצלנו מחשבות חדשות על הקשר עם אחים ואחיות,
ועל האפשרות להסתכל עליו מזווית קצת אחרת.
לא רק דרך היום יום, הקונפליקטים או המרחק,
אלא גם דרך רעיון של מסע משותף.
קשר שבו כל אחד פוגש שיעורים אחרים, ושבו לפעמים אפשר לחשוב על הנשמה של אחד כנעזרת בנשמה של האחר ללמידה ולתיקון.
המחשבות האלה התחברו לנו לשאלות שחוזרות שוב ושוב מאז שהתחלנו את המיזם:
למה הקשר עם אחים ואחיות ממשיך להיות כל כך משמעותי גם בבגרות?
איך ייתכן שגם כשהחיים מתרחקים, הבית מתפזר, והקשר ביומיום מצטמצם,
משהו בו עדיין ממשיך לפעול בתוכנו?
אולי כי זה אחד הקשרים הארוכים בחיים שלנו.
אולי כי הוא נטוע בילדות, בזיכרונות,
ובתפקידים רגשיים שנוצרו מוקדם מאוד בתוך המערכת המשפחתית.
ואולי כי זה קשר שנוגע ישירות בזהות שלנו,
במקום שלנו, בתפקיד שלנו, ובסיפור שממנו באנו.

קשר בין אחים כמרחב למידה
בגישות מערכתיות, המשפחה היא המקום שבו אנחנו לומדים לראשונה איך להיות בעולם.
בתוכה, כל אחד ואחת מאיתנו מאמצים תפקיד רגשי:
יש את זו שתמיד מחזיקה את כולם.
את זה שמתפשר בשביל השקט.
את זו שמתעקשת כי מישהו צריך גם לבעוט.
ואת זה שלמד שתמיד מצפים ממנו להיות חזק.
התפקידים האלה עזרו לנו אז,
אבל בבגרות, במיוחד מול האחים והאחיות שלנו,
הם לעיתים ממשיכים לפעול כמעט באופן אוטומטי.
כשאנחנו נפגשים שוב, גם אחרי שנים,
אותם דפוסים מוכרים יכולים להתעורר מיד.
לא בגלל שאנחנו לא השתנינו,
אלא כי הקשר עצמו נוגע בשכבות עמוקות מאוד.
אפשר להסתכל על זה לא רק כעל קושי,
אלא גם כעל מרחב למידה מתמשך.
קשר שמפגיש אותנו שוב ושוב עם נושאים כמו גבולות, אחריות, נאמנות, קנאה ונראות.
לא כדי לפתור אותם אחת ולתמיד,
אלא כדי להכיר אותם קצת יותר לעומק.
נקודת מבט נשמתית על קשר בין אחים
בפרק שעלה השבוע בפודקאסט, שוחחנו עם נורית אלדר על הסתכלות נוספת על הקשר בין אחים ואחיות.
נקודת מבט תודעתית ונשמתית,
שלא מבטלת כאב, קונפליקט או מרחק,
אלא מציעה הקשר רחב יותר.
אולי הקשר הזה הוא חלק ממסע משותף.
אולי יש בו שיעורים שכל אחד מאיתנו פוגש מזווית אחרת ובקצב אחר.
ואולי עצם המפגש החוזר, גם כשהוא מורכב,
הוא חלק מהלמידה עצמה.
זו לא שיחה שמנסה לתת תשובות ברורות,
אלא כזו שמזמינה התבוננות רגישה,
וסקרנות כלפי הקשר כמו שהוא, על כל המורכבות שבו.
🎧 להאזנה לפרק שעלה השבוע >> המטבחון של האחיות פת - פרק 25

מחשבה לסיום
גם אם הקשר עם האחים שלנו לא נראה כמו שדמיינו,
הוא עדיין חלק משמעותי מהסיפור שלנו.
לפעמים עצם ההסכמה להתבונן בו,
כקשר מתמשך, מורכב, מלמד,
כבר משנה משהו באופן שבו אנחנו מחזיקים אותו בתוכנו.
נשמח מאוד לשמוע:
איזו מחשבה או תחושה עלתה בכן בעקבות הפרק?
שלכן,
האחיות פת 🤍
למי שעדיין לא שם - קבוצת הווטסאפ השקטה
הפודקאסט המלא - המטבחון של האחיות פת