אתם יוצאים מארוחת שישי אצל ההורים שלך. חגורות, רדיו, שתיקה של דקה וחצי. ואז:
״תגידי, מה עובר על אחותך?״
ואת כבר יודעת שזה לא באמת רק על אחותך. זה על שלוש שעות שבהן אף אחד לא שאל אותו שאלה אחת. על הבדיחה הפנימית שכולם צחקו ממנה והוא לא הבין. על זה שהוא שוב ישב בקצה השולחן.
אנחנו מדברות הרבה על מה שבני זוג עושים לקשר בין אחים. הרבה פחות על מה שהם עוברים בתוכו.
תחשבו על זה רגע מהצד שלהם. אדם מבוגר, עם משפחה, מנהגים, אוכל והומור משלו, נכנס לבית שבו כולם כבר מכירים את הכללים. איפה יושבים, על מה צוחקים ועל מה לא, מי מפנה את השולחן, איך מסדרים אחריו ומה נחשב ״אוכל של חג״. כולם יודעים מי נעלב ממה, למי אסור להעיר ואיזו בדיחה אפשר לספר בפעם המאה.
ורק הוא צריך ללמוד הכול מאפס. ובאותה נשימה מצפים ממנו להרגיש שזאת גם המשפחה שלו.
וזה עובד כמובן גם בכיוון ההפוך. גם אנחנו נכנסנו למשפחה של מישהו אחר. ריב על איפה עושים את החג הוא לא תמיד ריב על לוגיסטיקה. לפעמים מתחתיו יש משפט פשוט שקשה להגיד:
לא נוח לי אצלכם.
אני לא מכירה את השירים, האוכל לא שלי,
ואני מתאמצת כל הערב.
ולפעמים אנחנו אפילו לא מצליחים להסביר מה בדיוק מפריע לנו. שום דבר נורא לא קרה. כולם היו נחמדים. ובכל זאת, בדרך הביתה אנחנו מרגישים הקלה.
ואז מגיעים הילדים, ואיתם עוד שכבה של מורכבות. האחיינים אוכלים ממתקים לפני ארוחת הערב, הגיסה נותנת לילדים שלך מסך ״רק לחצי שעה״, אחיך מחנך אחרת ממך. פתאום צריך ללמוד לא רק לחיות עם ההבדלים בין המשפחות, אלא גם לאפשר לילדים שלנו לגדול בתוכם.
להכיל את כל זה בלי להפוך כל פער לוויכוח, ובלי לצפות מכולם להתיישר לפי הכללים שלנו, זאת עבודה משפחתית לא קטנה.
השבוע בפודקאסט סיפרה לנו ד״ר רונית אלוני על בני המוסו, קהילה בדרום־מערב סין שבה המבנה המשפחתי שונה מאוד מזה שאנחנו מכירים. במשפחות מסורתיות רבות, אחים ואחיות ממשיכים לחיות בבית המשפחה גם בבגרות, והילדים גדלים לצד האם, אחיה ואחיותיה. בני הזוג אינם מקימים בית משותף, והגבר ממשיך להשתייך לבית משפחת המוצא שלו.
תחשבו על זה. בלי להתלבט אצל מי עושים את החג, בלי ללמוד את המתכון של החמות ובלי לנסות להבין למה כולם צוחקים כשמישהו אומר ״כמו בפסח של 1997״.
נשמע מפתה?
אנחנו לא מציעות לכם לעבור לגור עם האחים שלכם. אין ספק שגם שם יהיו אתגרים :) אבל השיחה הזאת גרמה לנו לחשוב כמה אנחנו דורשים מבני הזוג שלנו, וכמה דורשים מאיתנו כשאנחנו נכנסים למשפחה שלהם.
ובעיקר, כמה קל לנו לשכוח שמה שעבורנו הוא הדבר הכי טבעי בעולם, עבור מישהו אחר יכול להיות זר לגמרי.
🎧 לפרק המלא עם ד״ר רונית אלוני (https://open.spotify.com/episode/7BndX5I3zn2aSFdca2DIVY)
ועכשיו אנחנו סקרניות לשמוע מכם: מה הדבר הכי מוזר שגיליתם כשנכנסתם למשפחה של בן או בת הזוג?
מנהג, מאכל, משפט שחוזר בכל חג, או משהו שעד היום אתם לא מצליחים להבין.
ענו לנו למייל הזה. בשבוע הבא נשתף כמה מהתשובות, כמובן בלי שמות.
שבת שלום,
אבישג, נטע וחמוטל 💛
האחיות פת