top of page

פערים בין אחים - קנאה והזדמנות לשיחה כנה על הצלחות ורגשות

כשאח אחד מצליח יותר מהשני, זה טבעי להרגיש רגשות מורכבים. לפעמים זה קנאה, לפעמים תחושת חוסר צדק או אפילו אשמה. הסיפור של אח שעובד במשרד המשפטים ואחיו שעשה אקזיט ענק בהייטק ממחיש את המורכבות הזו. מבחוץ הוא אומר "לי יש שליחות", אבל בפנים נשארות ההשוואות: מי מארח, מי יכול להרשות לעצמו, מי נחשב "מצליח".


הפערים בין אחים הם חלק מהמציאות המשפחתית, והם יכולים להיות קרקע לפתח שיח כנה ומעמיק. בואו נבין איך להתמודד עם הפערים האלה, למה זה בסדר להרגיש רגשות כאלה, ואיך להפוך אותם להזדמנות לחיזוק הקשר.



פערים בין אחים הם טבעיים ונפוצים


בכל משפחה יש פערים. לא תמיד מדובר בהצלחה כלכלית או מקצועית. לפעמים זה קשור למראה, לכישורים חברתיים, לבריאות, לזוגיות או לסגנון חיים. למשל:


  • אח אחד מצטיין בלימודים, השני בכישורי ספורט

  • אחות אחת גרה בבית פרטי, השנייה שוכרת דירה

  • אחד מתחתן מוקדם, השני מתמודד עם קשיים בזוגיות


הפערים האלה נוגעים בלב הזהות שלנו. הם משפיעים על האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו ואת האחים שלנו.


למה הפערים מעוררים רגשות כמו קנאה ואשמה


מחקרים מראים שפערים בין אחים יכולים לעורר רגשות קשים. הקנאה היא אחת מהן, והיא לא תמיד מגיעה משום מקום. לפעמים היא נובעת מהפערים הממשיים שאנחנו חווים.


רגשות אשמה יכולים להופיע כשאחד מרגיש שהוא "מצליח יותר" או "מקבל יותר תשומת לב". מצד שני, יש גם "שקט רועם" – דברים שלא נאמרים, מחשבות ורגשות שמצטברים מתחת לפני השטח.


הקושי לדבר על רגשות אלה יכול להעמיק את הפערים ולפגוע בקשר בין האחים.


שיחה כנה יכולה להפוך את הפער להזדמנות


מחקרים על אותנטיות בקשרים קרובים מראים ששיחה כנה על רגשות יכולה להפוך את ההשוואות לקרבה.


לדוגמה, משפטים פשוטים כמו:

  • "לפעמים אני מרגיש שאני צריך לצמצם את ההצלחות שלי לידך."

  • "אני זוכר שקינאתי בכישורים שלך או בהישגים שלך."


משפטים כאלה יכולים להרגיש מאיימים, אבל בפועל הם פותחים דלת להבנה עמוקה יותר.


השיחה הזו מאפשרת לאחים להכיר ברגשות האמיתיים שלהם, לשחרר אשמה ולהתחבר מחדש.


איך הורים יכולים לתמוך ולהקל על הפערים


רבים מאיתנו גדלו בבית שבו ההורים ניסו לשמור על "שוויון" בין הילדים. לפעמים זה בא לידי ביטוי בנסיון לא להבליט יותר מדי את הצלחתו של ילד אחד, מחשש לפגוע באחרים.


היום, כהורים וכאחים בוגרים, יש לנו הזדמנות לעשות אחרת:

  • לתת מקום לכל אחד לממש את הפוטנציאל שלו בלי להשוות או לצמצם

  • להאיר גם חוזקות פחות "נוצצות" ולהעריך אותן

  • לעודד שיחה פתוחה על רגשות, הצלחות ואתגרים


כך אפשר לבנות קשרים חזקים יותר, המבוססים על קבלה וכנות.


תרגיל פשוט לאחים בוגרים


נסו לשבת עם האחים שלכם ולשתף משפט אחד או שניים על מה שאתם מרגישים כלפיהם או כלפי הפערים ביניכם. למשל:

  • "אני מרגיש לפעמים שאני צריך להסתיר את ההצלחות שלי כדי לא לפגוע בך."

  • "אני זוכר שקינאתי ביכולת שלך לתקשר עם אנשים."


התרגיל הזה לא חייב להיות ארוך או עמוק מידי. הוא יכול להתחיל שיחה שתוביל להבנה טובה יותר ולחיזוק הקשר.


למה המדדים החיצוניים הם רק חלק מהסיפור


רוב המדדים שאנחנו משווים בינינו – כסף, קריירה, בית – הם רק רבדים שטחיים יחסית. מה שבאמת חשוב הוא הקשר האנושי, ההבנה והקבלה ההדדית.


כשאנחנו מצליחים לדבר על הפערים ברגש ובכנות, אנחנו יוצרים מרחב שבו כל אחד יכול להיות הוא עצמו, בלי צורך להוכיח או להסתיר.



פערים בין אחים הם חלק בלתי נמנע מהחיים, אבל הם לא חייבים להיות מקור לסכסוך או לקנאה. הם יכולים להיות הזדמנות לשיחה כנה, להבנה עמוקה יותר ולחיזוק הקשר המשפחתי.


 
 
 

תגובות


bottom of page